ישנו בבקתות בוץ בחאן בדרום, ובדרך לארוחת בוקר השכנה מהבקתה ליד שאלה אם הרעש הפריע לי, והתחילה לקבול על הילדים של משפחה נוספת שמשש בבוקר צרחו בקולי קולות. היא הייתה ממש עצבנית על זה ורצתה אישוש לתחושות שלה.
וזה קטע. שמעתי כמובן את כל הרעש. משום מה, הוא לא הפריע לי. לא יודעת למה. יש דברים שמעצבנים ממש ויש כאלה שלא.
דברים שאותי יוציאו מהכלים לא ידגדגו למי שעומדת לידי, ולהיפך.